החלטה בתיק עת"מ 2116/05

1.         העותרת הגישה עתירה מינהלית, בה עתרה לקבוע כי המשיבה 2 זכתה שלא כדין במכרז שפרסמה המשיבה 1 לביצוע עבודות סימון כבישים ומסלולים באיזור נתב"ג, ולהחזיר את הדיון לועדת המכרזים של המשיבה 1.

2.         העתירה מושתתת על שתי טענות חלופיות. האחת - המשיבה 2 איננה עומדת בתנאי הסף שנקבע במכרז, לפיו עליה להוכיח כי המחזור הכספי שלה בגין ביצוע עבודות סימון כבישים ומסלולים עבור מע"צ ו/או משרד הבטחון ו/או רשות ממשלתית/ציבורית ו/או המשיבה 2, היה בהיקף של לפחות 10 מיליון ש"ח נומינלי, ללא מע"מ, בשנים 2003-2004 (סעיף 3(ד) למכרז). השניה - המשיבה 2 הציעה אחוז הנחה שלילי, קרי: סכום הנופל ממחירי המקסימום שנקבעו בתנאי המכרז, בניגוד לסעיף 14 לתנאי המכרז, ולהוראות ברורות של המשיבה 1 לכל המשתתפים במכרז כי אין לתת אחוז הנחה שלילי.

3.         לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות המקדמיות של המשיבים, ולאחר שהתקיים דיון מוקדם, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה בכל הנוגע לטענה השניה בענין אחוז הנחה שלילי. אכן, המשיבה 2 רשמה את הסימן מינוס במשבצת של אחוז ההנחה המוצע על ידי הקבלן, שכן המציעים התבקשו לציין איזו הנחה הם מציעים לעומת המחיר המקסימלי שנקבע בתנאי המכרז. אולם ברור לחלוטין כי מדובר בצורת רישום, שהיא לכל היותר טעות קולמוס, אם בכלל, כפי שהבינה זאת המשיבה 1. במילים אחרות, כוונת המשיבה 2, כפי שמובהר בתגובתה המקדמית הנתמכת בתצהיר, היתה לציין את האחוז שהיא מפחיתה מן המחיר המקסימלי, ולכן רשמה מינוס ליד המספר, ולא היתה לה כל כוונה לקבוע מחיר שהוא תוספת למחיר שנקבע בתנאי המכרז. ברור למדי שהמשיבה 2 לא היתה ניגשת למכרז שהתנאי הבסיסי בו הוא קביעת מחיר הנופל מן המחיר שנקבע בתנאי המכרז, אם כוונתה היתה להציע מחיר העולה (לעיתים בצורה ניכרת) על המחיר שנקבע בתנאי המכרז. אין כל תכלית בהתנהגות שכזו, וברור לחלוטין שמדובר בצורת רישום, שיש בה היגיון: הקבלן מציע להפחית מהמחיר המירבי שבתנאי המכרז אחוז שהוא מציין במשבצת, ולכן רושם לצד האחוז את הסימן מינוס. אם בכלל, מדובר בטעות סופר שיו"ר ועדת המכרזים רשאי לתקנה, כאמור בתקנה 20(ב) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993. לכן, המשיבה 1 התעלמה מן המינוס כאשר סיכמה את הצעתה של המשיבה 2, משום שהיה ברור לה שהמינוס שנרשם - אין כוונתו להציע מחיר העולה על המחיר המקסימלי הקבוע בתנאי המכרז, ולא היתה כוונה לתת הנחה שלילית. לפיכך, טענת העותרת בענין זה הינה היתפסות לפרט שולי, והעתירה בענין זה נדחית.

4.         שונים הדברים לגבי הטענה בדבר העמידה בתנאי סף. אכן, רשות רשאית להסתמך על אישור רו"ח בענין המחזור הכספי של המשתתפים במכרז, כפי שעשתה, וכך גם כתוב בסעיף 4(ד) לתנאי המכרז כי זה האישור שהמציע צריך להגיש לרשות. כמו כן, אינני מתעלם מן העובדה שהעותרת ניסתה לשנות תנאי זה בשלב ההבהרות, כאשר הציעה שתידרשנה אסמכתאות נוספות זולת אישור רו"ח. הצעה זו נדחתה, כפי שמצויין בתגובת המשיבה 1, והעותרת ניגשה למכרז על פי תנאיו.

עם זאת, כאשר עולה חשש כי המכרז הוכרע על סמך אישור שאיננו נכון, יתכן כי מחובתה של הרשות לבדוק טענה זו - מעבר לבדיקה שעשתה במהלך המכרז, בהסתמכה על אישור רו"ח. אמנם לא כל חשש בעלמא יצדיק בדיקה שכזו. אך במקרה זה, כפי שמציין מנהלה של העותרת בתצהירו, קיימים נתונים המפורטים בסעיף 14 לעתירה, מהם עולה, לכאורה, שהאישור שהגישה המשיבה 2 איננו נכון. טענה זו מצטרפת לעובדה שהמשיבה 2 ניסתה, לפני השתתפותה במכרז, להקטין את סכום המחזור הכספי הנדרש, ואף טענה שתנאי הסף שנקבע הופך את המכרז למכרז "שתפור למידותיהן של שתי מציעות בלבד" (נספח ו' לעתירה). ובכל זאת, למרות שתנאי הסף לא שונה על ידי המשיבה 1, ניגשה המשיבה 2 למכרז על סמך אישור רו"ח המאשר כי עומדת בתנאי הסף הנ"ל.

בנסיבות המתוארות לעיל, וכאשר כל כך פשוט לבדוק את אישור רוה"ח שהגישה המשיבה 2, על ידי בקשה לעיין בחשבוניות שהוציאו למשיבה 2 בשנים 2003-2004 אותם גופים מוסדיים הנזכרים בתנאי הסף הנ"ל - אין לשלול על הסף את טענת העותרת כי כך צריכה היתה המשיבה 1 לנהוג.

5.         לפיכך, אני מורה למשיבות להגיש כתב תשובה תוך 45 יום, אשר תתייחס לענין עמידתה של המשיבה 1 בתנאי הסף הנ"ל, ורק בענין זה. המשיבה 1 תשקול לבקש מן המשיבה 2 לעיין בחשבוניות הרלוונטיות לתנאי הסף הנ"ל, ולכלול בכתב התשובה שלה התייחסות לבדיקת חשבוניות אלו, אם אכן תבחר לפעול בדרך זו והחשבוניות תימסרנה לעיונה. אך כל עוד לא התקבלה העתירה - שהרי בשלב זה התקיים דיון מקדמי בלבד - אינני מורה לנהוג כך.

6.         הדיון בעתירה יתקיים ביום 1.2.06 בשעה 13:00.

7.         המזכירות תשלח העתק מהחלטה  זו  לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ו' בחשון, תשס"ו (8 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.